<h1>שבלי הלקט דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ולמר רב שר שלום גאון זצ"ל מצאתי, הנשבע בעשרת הדברות ובספר תורה אין לו הפרה לעולם, ואין חכם יכול להתיר לו, ואע"ג דאמרינן [נדרים ע"ח ע"א] חכם מתיר ואין בעל מתיר, וכתיב לא יחל דברו, הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו. דהכי אמרינן משמיה דרב יהודאי גאון זצ"ל, שעכשיו אין חכם שיודע להתיר שבועה ואין מנהג בישיבה להתיר שבועה לאדם, ובכל לשון שאדם נשבע חלה שבועה עליו דילפינן מסוטה דתנן [סוטה ל"ב ע"א], ואלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וכו'. ותנן, משביעין אותה בכל לשון ששומעת כדי שתדע על מה משביעין אותה, אף הכא נמי כיון שידע על מה נשבע אפילו בכל לשון חלה עליו שבועה.
